מאז שאני זוכר את עצמי, כושר היה חלק מהחיים שלי.
בגיל 17 סוף סוף זה קרה – הגוף שעליו חלמתי.
חזק, אסתטי, מדויק.
אבל אז… החיים השתנו.
נעזבתי מהבית, סדר היום התפרק,
האימונים נעלמו, הכל התבלגן
ולא היה לי סדר יום מבחינת האוכל.
נדדתי מבית לבית, נאלצתי לישון אצל חברים
או בחורות שיצאתי איתן רק כדי שיהיה לי איפה לגור,
אז הדבר האחרון שחשבתי עליו זה כושר ותזונה.
ובסוף מצאתי את עצמי קרוב לתת-משקל.
לא האמנתי שככה אני נראה.
לא האמנתי שככה אני מרגיש.
